מגה יצאה לאחרונה במתקפה תקשורתית חסרת מעצורים לאחר שכמעט ופגשה את רשת השיווק קלאב-מרקט ז"ל. לאחר מלחמה משפטית ארוכה שבה דרשו בעלי החוב העיקריים הבנקים ובראשם בנק הפועלים את תשלום החוב, הספקים שדרשו תשלום ובנשימה אחת הפסיקו את הזרמת הסחורה לרשת… והבעלים שלא ראה לנכון להכניס את היד לכיס ולהוציא כספים על מנת להבריא את הרשת…
לבסוף לאחר מסע תקשורתי מפרך, דיונים משפטיים, התגמשות של הספקים, הבנקים ולבסוף הזרמת כספים על ידי בעלי הרשת לטובת הליך הבראה – נראה כי בנתיים החבל התרחק מצווארה של רשת מגה.
כל המידע הנ"ל ידוע והיה זמין בערוצי החדשות ובעיתונות חדשות לבקרים ולא באתי לכתוב מאמר שבוא אני קורא להבריא את רשת מגה.. אלא להפך…
בזמן האחרון בכל אמצעי התקשורת בעיתונות, בטלויזיה ובאינטרנט ראינו מסע יחסי ציבור חדש של מגה ביחד עם משרד הפרסום מקאן ובו מוצגים עובדי מגה הפשוטים שעובדים בתחתית התאגיד – אלו שאנו נוהגים לפגוש כאשר אנו קונים במעדנייה, במחלקת הקפואים במאפייה ולבסוף כמובן פוגשים בקופה את לובה, טקאלה או פאטמה, אותם עובדים שלעולם לא
יראו משכורת שמנה, בונוסים, רכב צמוד, קרן פנסיה או חלילה – משכורת 13, אותם עובדים בחרו (מתוך חוסר ברירה ובתקווה שאולי במעשים אלו יצליחו להרים את הרשת ולזכות ולהמשיך להיות עובדים בשכר מעט-מעל-המינימום לעוד כמה שנים עד הפנסיה) להיות חלק ממסע פרסום אגרסיבי אשר מנצל באופן הציני הקשה ביותר את העובדים על מנת להציל את התאגיד המדושן והעושק – מגה.
במקאן ובמגה בחרו שלא להראות את המשרדים המפוארים של קברניטי הרשת,
בחרו שלא להראות את המנהלים המדושנים, את הסמנכ"לים והמנכ"לים,
בחרו שלא להראות את הרכבים המפוארים, את החליפות, את בעלי ההון והשותפים
בחרו שלא להראות את הדבידדנים השמנים שנמשכו במשך שנים על גבם של אותם עובדים קשי יום, בדמות של משכורות מעט-מעל-המינימום ובדמות של מחירים מופקעים ומיקום אסטרטגי שלא נותן כמעט חלופה לאלפי אנשים הגרים במרכז העיר ואין ברשותם רכב או יכולת לבצע קניות שבועיות ברשתות הדיסקאונט.
אחרי כל זה – אחרי שנים של עושק ומחירים מרקיעי שחקים ללא הצדקה (אלא אם כן דבדיבנים ומשכורות שמנות למנהלים היא סיבה מספיק מוצדקת) מגה ומקאן באים אלינו עם אותם עובדי רצפה ומבקשים מאיתנו לחזור לסניפים, לחזור ל"משפחה" (בחילה עולה בזמן שאני כותב את השורות הללו) ולהתחיל דרך חדשה …
אז אני אומר, מגה ! אתם מזמן לא משפחה מעולם לא הייתם ולעולם לא תהיו – המשפחה שלי לא עושקת אותי
לא גובה מחירים מופקעים ולא מנצלת את בני המשפחה שלה בשכר רעב…
אז תשארו עם הסחורה שלכם
אז תשארו עם הסניפים הריקים שלכם
אז תשארו עם החובות שלכם
את הקניות של היום אנשים עושים באינטרנט וברשתות הדיסקאונט – חוקי המשחק השתנו ובניגוד לאחות הגדולה של עולם הקמעונאות – שופרסל (אותה תחשות בחילה חוזרת לגרוני) שהפנימה לעשות והורידה מחירים, אתם לא השכלתם לעשות ובאמצעות תרגילי פרופגנדה זולים לא תצליחו להחזיר אותי ואלפי אחרים לסניפייכם העושקים!
ואם זה אומר שאתם תקרסו זה יחזק את השוק – והמתחרים יבינו שהצרכן הצביע ברגליים.
אני מייחל ליום שבו המדפים שלכם יעלו אבק, המנהלים יחפשו קהל חדש לעשוק ובעלי ההון יאבדו את כספם שהושקע ברשת הקורסת… ולאלפי העובדים – אתם הקורבנות של חזירות הניאו קפיטלסטית חסרת גבולות ו"לשוד" שהתבצע במשך שנים בחסות החוק במסגרת מגה – מגה שוד – אני מקווה שאתם תזכו למעסיק הוגן ותנאי שכר נאותים וטובים בהרבה יותר מהמעסיק הקודם שלכם.
כמו באמסטרדם עם ארומה מתאימה מפעם לפעם) ממקום למקום מבלי לבזבז את הכסף והזמן בחיפושי חנייה ביעד הנכסף.